קומזיץ בסימן ל"ג בעומר בבית "גיל-עוז"
ללא ספק, היה זה רעיון מבריק ליזום קומזיץ לוותיקי "עמק המעיינות".
כ-80 חברות וחברים מישובי העמק השונים באנו בהסעה מאורגנת למתחם של "גיל עוז", רק הגענו וכבר פגשנו חברים שזמן רב לא ראינו. המצב רוח טוב, חיוכים וחיבוקים, "אהלן" ומה שלומך, טוב לראות אותך, איך הבריאות ומה שלום הנכדים והנינים ? תראה איזה יופי של קבלת הפנים.
באמת רבים מאתנו בוודאי הרבה שנים לא ישבנו מסביב למדורה, מסתבר שגם בגיל 80 פלוס-מינוס, זאת עדיין חוויה ייחודית.
חברתנו ענבר, "הסוציאלית" , מברכת את הבאים ומזמינה את זאביק קיציס מישיבת מעלה גלבוע לספר על משמעות החג והחוויות מההילולה במירון. זאביק מלווה את הסיפור בנגינה ושירי ל"ג בעומר ואנו שרים אתו. נגמר החלק העיוני, ועוברים לאולמות שנהפכו בינתיים לחדרי אוכל וערוכים בטוב טעם. מגישים לנו ארוחת ערב " על האש "- וואו- איזה שפע, ולבסוף מקנחים בעוגה וקפה.
חוזרים לגינה לשירה בציבור "סובב לו סובב הפינג'אן" עם אלה האריס מבית השיטה, שרים את השירים הישנים והיפים של ימים טובים עברו.
הערב יורד, מדליקים את המדורה, רוח קלילה נושבת, נהנים מהנוף, רואים את שפע האורות מעבר לירדן, ומאחר (כאילו) לא אכלנו מספיק , מכבדים אותנו עם תפוחי אדמה ובצלים מהמדורה.
נגמרה החגיגה, שמחים ועליזים נוסעים הביתה אחרי החוויה המרגשת שבוודאי נזכור הרבה זמן.
המון המון תודה לצוות "גיל עוז" שטרח והכין לנו ערב נהדר – תבורכו.
כתב: אברמל ישראלי - חמדיה
|
חגיגת ל"ג בעומר במרכז יום גיל-עוז
החדרים שמשמשים לנו חדרי לימוד ויצירה כל השנה, הפכו לחדרי אירוח.
החדרים התמלאו באנשים מבוגרים אשר באו אל ביתם, לחגוג את ל"ג בעומר.
יש לברך על העובדה שלא היה צריך להרחיק לכת.
והבית התמלא בשירה בציבור, שירי ל"ג בעומר שהכרנו בילדותנו ושהזכירו לנו את השנים הצעירות יותר.
ובצד דלקה מדורה ובתוכה ניצלו תפוחי-אדמה ואחר כך גם נאכלו.
ועלינו להודות בעיקר לצוות העובדים: לענבר, לגדי, דגנית ומיקי, אהובה שמחה יפה ויהודית- עובדים מסורים שנהפכו לחברים, הממלאים את תפקידם בנאמנות ואיכפתיות, תמיד בחיוך על הפנים, באהבה ובתשומת לב לכל פרט ולכל אדם.
כה לחי!
יהודית בר-לבב - כפר-רופין |
התרשמותי מהקומזיץ של ל"ג בעומר
רצינו להגיד תודה על שהזמנתם אותנו לערב מהנה זה.
הגעה לארוע שכזה עוזרת לנו רבות, המטפלים, על-מנת לתת מקום ותעסוקה לאנשים בהם אנו מטפלים.
מזה זמן רב לא חוויתי לשבת סביב מדורה ולשיר שירים, נדמה לי שהפעם האחרונה היתה עם חברי לתיכון לפני שנים רבות.
הנגינה על הגיטרה, האווירה והשירה, למרות שלא הבנתי את המילים, חדרו לליבי בעזרת המוסיקה והמקצב וחיממו את לב כולנו, כך חשתי אני וכך הרגשתי וראיתי על פני הסובבים אותי.
הארוחה הטעימה והשפע שהרעפתם עלינו גם הם ראויים לציון.
שוב תודה על שאפשרתם לנו לקחת חלק בקומזיץ.
נרידין- מטפל של דרור מאיר - טירת-צבי |